יום שישי, 13 בפברואר 2015

חוף שלא נגמר

עורב יושב ומקרקר על רגל מתכת, חתיכה שבורה מהמפלצת,
ברגע שהוא שם לב אלי הוא עף אל הזריחה, כאילו הוא נהפך לאישון שלה
רוח קרה מרגיעה את המדבר וגם אותי,
שופך שטויות שהצטברו בראש על הדף מעמיס עליו את כל מה שלעולם לא יהיה הגיוני והמדבר...
הוא פשוט חוף שלא נגמר.

יום שבת, 10 בינואר 2015

מלח הארץ על פצעים פתוחים

מחפש את החופש בירח שזורח
מנסה להקשיב למוזיקה בתוך כל הרעש
ברגע הכל יכול להתמוטט
איזה מין בחירות עשית בחיים
 שמערבות אותך עם כל כך הרבה כאב?

עכשיו צריך לשרוף את כל מכתבי הווידוי
להשמיד את הראיות שאתה מרגיש
חזרה לשגרה, חוזרים להכחיש
כל הגפרורים הלכו לישון
לא נשאר להם מה להצית