עורב יושב ומקרקר על רגל מתכת, חתיכה שבורה מהמפלצת,
ברגע שהוא שם לב אלי הוא עף אל הזריחה, כאילו הוא נהפך לאישון שלה
רוח קרה מרגיעה את המדבר וגם אותי,
שופך שטויות שהצטברו בראש על הדף מעמיס עליו את כל מה שלעולם לא יהיה הגיוני והמדבר...
הוא פשוט חוף שלא נגמר.
