יושבים סביב שולחן מקולף בליל ירח מלא
אני מניח את הנשק בצד כי פתאום הוא נעשה לי כבד משום מה.
חפיסת קלפים נטרפת מהרוח שוב ושוב, כנראה להישאר פה הם לא רוצים
אני כותב מתחת לשולחן סוד שכולנו כבר יודעים
הדף נפתח נסגר נפתח בשליפה מהירה מהכיס,
נותן קצת על בודדת והרבה על אוטומט רק בשביל להישאר נצור.
לפעמים כל כך שקט פה שאפשר לשמוע רק את הטבק מתגלגל,
מדליק סיגריה עם המצית של הנחלוואית,
השקעתי בה ועזבתי מהר,
מוסיף לכיס עוד הבטחה מופרת,
עוד צלקת לאוסף.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה